דבר העורכת
בפתח הגיליון שלפניכם שלושה שירים בפרסום ראשון מתוך מחזור חדש של אהרן שבתאי, שראה אור בקרוב בספר המאגד את שירתו מתחילת דרכה ועד היום.
אחריו מצפה לכם תרגום נפלא מפולנית של חנה הרצוג לסיפור של זבגנב נול לספרות, אולגה קרוצ'יק.
עוד בגיליון הקיץ הזה, מדור מיוחד: סיפורי ילדות בקיבוץ – לקט מתוך אנתולוגיה בכתובים המלווה בציוריה של שרון רשב"ם פרופ' (בשער: "מקום מתוך סדרת ציורי הקיבוץ שלה).
בחטיבת המסות, עמרי הרצוג במסה מרגשת על הקשר שבין כתיבת שירה ומחול ועל המחשבה המוקדמת ("אני רוצה לחשוב על הקשר שבין תנועת השירה, תנועת שייכת למנגנון הלשוני ומופקת על־ידיו, אבל לשון היא גם איבר בגוף. הלשון קדמה לשפה, אך השפה הנוקשה בידיה למשמעות. האם ניקוד יכול להחזיק ללא לשון? האם לשון יכולה לנוע ללא שפה?"); זיוה שמיר במסה על גלגוליו של שיר קלאסי שנולד מחדש, ובתרגום ראשון לעברית לשיר של בראנוס ב־1864, "רבי בן עוזאי"; נתן שנב על "קריאה קורעת בעידן" בספרה של נעמי ג'וזף־נבו, "נעמי ישראל" בקבלה מאסיאפרשנית בין סרקולינקי לבין גיבורו של איטלנו מלנזי (לא, איני מדמיינת שאוכל לבקש דואט בלתי אם בכתיבה, אולם – אין האדם הוכח בראש־שיכול אדם אחר לקרוא?); נגן מסר בורד אדם אחר לקרוא, ולא תמצא ממליצה לכל כותב/ת לקרוא. הנאמן קטן: "מיליארדי אנשים בעולם, ולא תמצא אדם אחד שישמח לחיות בעולם ללא אהבה. אפילו עיר בהורו של האדם ישמח חסר לו משהו, חסר לו משהו, אבל הוא יותר מתמיד, הוא יותר מאושר. אלא שמשהו היה חסר ושלעלום יהיה חסר, הוא שמעניק לחיינו את טעם; את תחושת החיות, את התנועה, את החיוניות. בלעדיו כל הצחוק והכאב והקנאה, הלידה והמוות תפליים. נטולי הקשר, נטולי משמעות. בלעדיו טום מותו מדהים. לו רק הבנו זאת, היינו אוהבים את החסר הזה שלנו ושומרים עליו מכל משמר. החסר הזה הוא הגורם המלמד את רכבי חיינו לכל דבר."
וכמו תמיד: מבחר שאפשר להתגאות בו מהעשייה העכשווית בשירה ובפרוזה, פרקים מתורגמים, סיפורים ושירים חדשים ומובחרים וכמובן יצירות ביכורים של יוצרים ויוצרות מבטיחים בתחילת דרכם.
שלכם,
מיכל חרותי
לצורך רכישת גיליון זה יש ליצור קשר עם מאזנים בעמוד ״צור קשר״