חצי מַחברת

שולמית אלמוג

 

הַיַּלְדָּה צִפּוֹרָה כּוֹתֶבֶת בַּחֲצִי מַחְבֶּרֶת

שֶׁלֻּקְּטָה בְּיַעַר רוֹכְלִים.

 

סִינְכְרוֹנִיּוּת יוּנְגְיָאנִית?

אַפּוֹפֶנְיָה?

רֶגַע פְּרוּסְטִיאָנִי?

אַקְרַאִיּוּת?

 

הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהּ גְּדוֹלוֹת וַעֲגֻלּוֹת.

הַמִּלִּים מְנֻקָּדוֹת. 

אֵין כִּמְעַט שְׁגִיאוֹת.

 

"אֶצְלֵנוּ חַם הַיּוֹם וְטוֹב.

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת.

הַפְּרָחִים פּוֹרְחִים,

הַצִּפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת

וְהַיְלָדִים מְשַׂחֲקִים בַּחוּץ".

 

הַמַּחְבֶּרֶת יֻצְּרָה בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים,

מְסַפֶּרֶת הַמְּכוֹנָה,

עֵת רַק בַּכִּתּוֹת הַגְּבוֹהוֹת

קִבְּלוּ מַחְבֶּרֶת שְׁלֵמָה.

 

"סַל בַּיָּד, כּוֹבַע רָחָב,

צַד אֶל צַד בֵּן עִם אָב,

רוּחַ צַח וְשֶׁפַע צֵל

כֹּה יִפְרַח יִשְׂרָאֵל".

 

מִשָּׁם לַפַּרְדֵּס שֶׁל זִינְגֶר

בְּיוֹם חֲמִישִׁי בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן.

עוֹמְדִים לְיַד הָעֵצִים,

וְקוֹטְפִים אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת.

גַּם צִפּוֹרָה מְקַבֶּלֶת מַקְטֵפָה וְקוֹטֶפֶת.

לְמָחֳרָת בִּקּוּר בְּבֵית הָאֲרִיזָה.

הַפּוֹעֲלוֹת בּוֹרְרוֹת את הַפְּרִי.

אֶת הָאַרְגָּזִים מַּטְעִינִים הַסַּבָּלִים,

עַל אוֹטוֹ שֶׁל דְּרוֹם יְהוּדָה.

הַפְּרִי יַגִּיעַ לִנְמַל תֵּל אָבִיב.

מִשָּׁם תּוֹבִילוֹ אֳנִיָּה לְחוּץ לָאָרֶץ.

 

כְּשֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה הַשְּׁנִיָּה

נִסְגְּרוּ נְתִיבֵי הַיָּם.

הַפַּרְדֵּס מֵת.

בֵּית הָאֲרִיזָה נִנְטַשׁ,

הָפַךְ לְהֶפְקֵר.

 

הַמְּכוֹנָה מְאַתֶּרֶת טְבִיעוֹת חַיִּים:

אֲתָרֵי נוֹסְטַלְגְיָה, 

דַּפֵּי זִכָּרוֹן,

שְׁמוֹת מִשְׁפָּחָה וּתְמוּנוֹת.

עַל צִפּוֹרָה אֵין כְּלוּם.

 

עַכְשָׁו גַּם צִפּוֹרָה

בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנָה.